במקרה...

איזה יום מסעיר וגדוש התרגשות עבר עלינו היום. ביקרנו בבית הכנסת בצ׳נמנגלם. כשסיימנו פגשנו שם זוג מדהים : בצלאל ובת ציון - זוג מישראל שפעם בשנה מגיע לגור שם. הם הכניסו אותנו לביתם עם המון חום ושמחה. תוך כדי השיחה אמרתי להם שאני רוצה למצוא את הבית של סבא וסבתא שלי שחיו שם. כשאמרתי להם את השמות, הם היו בשוק. מסתבר שבצלאל הוא חבר ילדות של סבא שלי!!! הוא סיפר לי סיפורים של מעשי שובבות שהם עשו בתור נערים, ואני התחלתי לבכות מרוב התרגשות, כי אלו היו אותם סיפורים ששמעתי מסבא שלי ז״ל !!!! מה הסיכוי שדבר כזה יקרה במקרה???
הם לקחו אותנו לראות את הבתים שבהם גדלו סבא וסבתא שלי.
סבא גדל בבית קטן ממש שהצלחנו לראות רק צד אחד שלו.
סבתא שבאה מבית עשיר גדלה בבית ענק.  מסתבר שהבית נטוש מאז שהם עזבו את הודו לפני יותר מ 70 שנה עם עלייתם לארץ ושחקן קולנוע חסוי רכש את הבית וביקש להשאיר אותו כמו שהוא. אחת השכנות מחזיקה במפתח והיא נתנה לנו להיכנס. הייתי בהלם!!! כאילו הזמן עצר מלכת...על הריצפה בקומת הכניסה יש ציור של מגן דוד - הסממן היחיד לכך שמדובר בבית יהודי...
 בצלאל ובת ציון המדהימים, סיפרו לנו כל כך הרבה סיפורים, והחשוב ביותר זו העובדה שבכל האזור גרו יהודים, הינדים, מוסלמים ונוצרים בהרמוניה מוחלטת תוך כבוד הדדי אחד לשני במשך מאות שנים ללא ריב ומדון מעולם.
 אח״כ נסענו לארנקולם וגם שם מצאנו את בית הכנסת שבו התפלל חמי ז״ל. קשה לתאר את ההתרגשות שעברה על ציון במקום הזה, שנה לאחר פטירתו של אביו.