ראשי

צ'יפאפאם הוא שם של חטיף שיהודי קוצ'ין נהגו לאכול בחגים. זה היה החטיף האהוב על סבא וסבתא שלי. הבלוג הזה מוקדש לזכרם ולזכר כל העולים מקהילת יהודי קוצ'ין אשר אינם איתנו עוד אבל השאירו בנו את טעמו של האוכל המופלא. הבלוג הזה מיועד לכל מי שרוצה לחזור למחוזות ילדותו, לזכרונות מהבית, לאוהבי אוכל ולכל מי שרוצה להכיר טעמים חדשים ולחוות הרפתקאה של ניחוחות משכרים, צבעוניות של טעמים, חריפות מול מתיקות, חומרי גלם שלא הכרתם. הבלוג מאפשר מסע קולינרי עשיר ומרתק.

יום שבת, 5 באוקטובר 2013

צ'יפאפאם

צ'יפאפאם





החטיף שעל שמו נקרא הבלוג שלי
אחד החטיפים הכי אהובים עלי. הפעם הראשונה שנחשפתי אליהם זה כשהכרתי את בעלי. אמא שלו מכינה אותם. זה רק מראה כמה הודו היא גדולה ומלאת טעמים ואפילו לעדה כל כך קטנה יש שונות במאכלים לפי האזורים. מסתבר שזה היה החטיף האהוב על סבא שלי, ולצערי זה נודע לי רק כשנפטר, ולכן, אם לא גרמתי לו להנות ממנו בחייו, לפחות נתתי לו את הכבוד במותו.  האמת שזה כל כך טעים שאני לא מבינה איך כל כך הרבה שנים החטיף הזה מוכר בארץ והמתכון עדיין לא נחטף ע"י אחת מיצרניות החטיפים הגדולות בארץ...



חומרים:

1 כוס קוקוס טחון דק (במטחנת קפה)
1 כוס שומשום טחון דק (במטחנת קפה)
2 ביצים
כפית מלח
1 כוס שמן
1/2 ק"ג קמח
2 כוסות סולת
1-1.5 כוסות מים

שמן לטיגון עמוק

אופן ההכנה:

מערבבים את כל החומרים יחד לעיסת בצק גמיש ורך. את המים יש להוסיף בהדרגה על מנת שלא יצא דביק מידי, מאידך אם העיסה רכה מידי ניתן להוסיף קמח.
לוקחים פיסה קטנה מהבצק - ( הגודל בסופו של דבר הוא כמו ביסלי בצל אבל אפשר לעשות גדול יותר) מגלגלים לצורת נחש ואז משטחים אותה למלבן דק ומגלגלים סביב האצבע לצורת גליל. המהדרים יקחו את הגליל ויעבירו אותו במגרדת ירקות על מנת להטביע את צורת הנקודות על גבי החטיף אבל זה רק במקרה שיש לכם עודף זמן...
מכניסים לשמן החם ומטגנים.
זהירות: החטיף הזה מוציא הרבה קצף מהשמן לכן חשוב לעבוד מהר ולערבב כל הזמן את השמן כדי לא לתת לקצף לגלוש. עדיף כמה זוגות ידיים עובדות להכנת החטיף הזה.
כשזה מזהיב מוציאים מהשמן ומניחים על נייר סופג.
נשמר בכלי אטום היטב כשבועיים (אם לא נגמר במיידי)